אגרא דכלה
ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק (בראשית כו לב). ב'. דין. ואידך ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו ועיניו החלו כהות (שמואל א' ג ב). אמרו רז"ל במדרש שוח"ט (מדרש שמואל פ"ח ח') ויהי ביום ההוא ועלי שכב וכו', מכאן אמרו חכמים כל מי שהוא מעמיד בן רשע או תלמיד רשע, סוף שעיניו כהות. הנה דרשתם נראה דדרשו ממסורה, כמו התם בעלי סיבת כהיות עיניו על שהעמיד בנים שאינם צדיקים, כן הוא בכאן סיבת כהיות עינים דיצחק על שהעמיד בן רשע. ועוד יש לומר דהנה דרשו רז"ל במדרש (ב"ר פנ"ד ד') שאמר הקב"ה לאברהם אתה נתת לאבימלך שבעה כבשות, חייך שהן הורגין מבניך שבעה צדיקים, חפני, ופנחס, ושמשון, ושאול וג' בניו. והנה ודאי יצחק ידע מזה מנבואת אברהם, על כן באותו הפעם שהוצרך גם הוא לכרות עמו ברית, קרא שם הבאר שבעה. וז"ש "ויהי ביום ההוא, היינו ו"י היה ביום ההוא, שידע יצחק שיתענש בבניו על ידי זה, והוא נלמד ממסורה שגם שם בנבואת שמואל על חפני ופנחס, נאמר "ויהי ביום ההוא: